חיפוש

סיפורי ילדים- קריאה

עודכן ב: 7 מאי 2020

הקראת הסיפור/ שני זלמן מיוסט, קלינאי תקשורת

קריאה משותפת של ספרים נמצאה במחקרים כמקור משמעותי להרחבת הלקסיקון השפתי והתקשורתי – הקריאה מהווה עבודה בתחומים שונים ובניהם אוצר מילים (הבנתי והפקתי), יכולת של הבנת רצף, יכולות זיכרון וקשב, תשומת לב לפרטים, מקנה ידע על העולם, ראיית האחר ועוד דברים רבים וחשובים וכמובן מפתחת את הקשר בין ההורה והילד.

מה תפקידנו בקריאה ובהקראה?

לאחר שבחרנו את הספר, העבודה לא תמה – תפקיד המבוגר באינטראקציה הוא החלק המשמעותי.

הדרך והאופן בו נקריא לילדים את הטקסט הסיפורי ובמה נבחר להתמקד בסיפור עשויים להוות הבדל משמעותי.

להלן מספר נקודות אשר כדאי לחשוב עליהן כשאנו מקריאים ספר:

אינטונציה- כשאנו מקריאים לילדים ספר חשוב לשקף את הדמויות השונות עם הבדלים, כך שהילד יוכל להבחין בניהן – ישנה חשיבות למתן קול שונה לדמות וכן לשינוי האינטונציה לפי רגשות הדמויות. כשהדמות חשה רגש – נרצה לשקף זאת; זה דבר שיגרום לנו לספר את הסיפור בצורה חווייתית.

חוויה- בכדי לשפר את התקשורת בזמן הסיפור – ניתן לספר את הסיפור ללא קריאת המלל – אלא כחוויה. לעיתים כשאנו מקריאים את הסיפור, הילדים מעדיפים לצפות בתמונות ולא להתרכז בנאמר ולכן סיפור כחוויה יכול לגשר על כך. דבר נוסף שסיפור כחוויה עוזר לו הינה יצירת קשר עין – היות והקראה מהספר גורמת לאיבוד קשר עין, מה שעשוי לגרום לילד לאבד עניין.

אמא תראי לי! כדאי שהילד יראה את התמונות– כך תפחת הסקרנות לגבי המרכיב הויזואלי ויהיו משאבים נוספים למרכיב האודיטורי, כלומר הילד יהיה יותר קשוב לנאמר.

אקטיביות- חשיבות נוספת בזמן ההקראה הינה אקטיביות הילד בהקראה – כשאנו מקריאים את הסיפור, נרצה להפוך את הילד לאקטיבי בקריאה ולספק לו את הדרכים ליצירת תקשורת רלוונטית. נרצה שהסיפור יעודד שיח ובעזרת מאמץ קטן ניתן לפתח אותו – טרום ההקראה אפשר להסתכל על הכריכה ולחשוב על מה יכול להיות הספר, בזמן ההקראה ניתן לשא