הקראת הסיפור/ שני זלמן מיוסט, קלינאי תקשורת
קריאה משותפת של ספרים נמצאה במחקרים כמקור משמעותי להרחבת הלקסיקון השפתי והתקשורתי – הקריאה מהווה עבודה בתחומים שונים ובניהם אוצר מילים (הבנתי והפקתי), יכולת של הבנת רצף, יכולות זיכרון וקשב, תשומת לב לפרטים, מקנה ידע על העולם, ראיית האחר ועוד דברים רבים וחשובים וכמובן מפתחת את הקשר בין ההורה והילד.
מה תפקידנו בקריאה ובהקראה?
לאחר שבחרנו את הספר, העבודה לא תמה – תפקיד המבוגר באינטראקציה הוא החלק המשמעותי.
הדרך והאופן בו נקריא לילדים את הטקסט הסיפורי ובמה נבחר להתמקד בסיפור עשויים להוות הבדל משמעותי.
להלן מספר נקודות אשר כדאי לחשוב עליהן כשאנו מקריאים ספר:
אינטונציה- כשאנו מקריאים לילדים ספר חשוב לשקף את הדמויות השונות עם הבדלים, כך שהילד יוכל להבחין בניהן – ישנה חשיבות למתן קול שונה לדמות וכן לשינוי האינטונציה לפי רגשות הדמויות. כשהדמות חשה רגש – נרצה לשקף זאת; זה דבר שיגרום לנו לספר את הסיפור בצורה חווייתית.
חוויה- בכדי לשפר את התקשורת בזמן הסיפור – ניתן לספר את הסיפור ללא קריאת המלל – אלא כחוויה. לעיתים כשאנו מקריאים את הסיפור, הילדים מעדיפים לצפות בתמונות ולא להתרכז בנאמר ולכן סיפור כחוויה יכול לגשר על כך. דבר נוסף שסיפור כחוויה עוזר לו הינה יצירת קשר עין – היות והקראה מהספר גורמת לאיבוד קשר עין, מה שעשוי לגרום לילד לאבד עניין.
אמא תראי לי! כדאי שהילד יראה את התמונות– כך תפחת הסקרנות לגבי המרכיב הויזואלי ויהיו משאבים נוספים למרכיב האודיטורי, כלומר הילד יהיה יותר קשוב לנאמר.
אקטיביות- חשיבות נוספת בזמן ההקראה הינה אקטיביות הילד בהקראה – כשאנו מקריאים את הסיפור, נרצה להפוך את הילד לאקטיבי בקריאה ולספק לו את הדרכים ליצירת תקשורת רלוונטית. נרצה שהסיפור יעודד שיח ובעזרת מאמץ קטן ניתן לפתח אותו – טרום ההקראה אפשר להסתכל על הכריכה ולחשוב על מה יכול להיות הספר, בזמן ההקראה ניתן לשאול שאלות רבות (אין צורך לשאול את כולן בבת אחת): מה אתה חושב שיקרה עכשיו? מה אתה חושב שהאיש עשה ? מה הפריע לגברת ?
לפני שמעבירים עמוד, אפשר לדון על מה שראינו ומה שקראנו, לפני שמקריאים עמוד חדש אפשר לשאול מה את חושבת שיקרה לפי התמונות? .
לילדים אשר קוראים ניתן לשלב קריאה בתורות, כך נחזק את היכולות הקיימות ונכניס אקטיביות עבורם.
הפעילות הזו כמובן תומכת שפתית ומאפשרת לשמוע מבני משפט שונים, אוצר מילים שונה ועוזרת לגמישות המחשבתית. נרצה לעודד את המחשבה כמה שיותר.
הכנה - לילדים המתקשים להביע עצמם, מומלץ להכין מבעוד מועד לוח תקשורת עם אוצר מילים רלוונטי – ולבצע ללוח הטרמה – "תיכף נקרא סיפור, בסיפור יהיו כל מיני חיות וכלי מטבח, הנה החיות שיופיעו בסיפור, הן מופיעות בעמוד הזה. את כלי המטבח שבסיפור אפשר למצוא פה. מאוד חשוב לי לשמוע מה יש לך לומר ואשמח שתשתף אותי. זה הרבה יותר כיף לי ככה!". במידה ואין יכולת להכין לוח תקשורת – אפשר להשתמש בספר עצמו כלוח תקשורת ולהציג את כל הדמויות המאוירות.
פעילות- ביצוע פעילות (תרחיש) אחרי הסיפור עוזרת לחזק את ההקשרים ואת תוכן הסיפור, להכניס אותם לחיי היום יום ולחזק את ההקשר השפתי. כך לדוגמא ספרים בהם יש תרחישים של הכנת מאכל או משקה, כלי מטבח, או כל דבר אחר שיש בבית או נגיש – יכולים להעצים את החוויה. כבר בבחירת הספר ניתן לבחון האם ישנו תרחיש חוויתי.
רצוי, כדאי וניתן להתייעץ בנוגע לדרך ולאופן ההקראה, כי אלו מהווים מפתח להצלחה.
שני זלמן מיוסט, קלינאי תקשורת.