אנחנו יכולים ללמד את הילדים שלנו כל מה שנרצה בלי "ללמד" אותם כלל, ורק תחשבו כמה דברים אנחנו רוצים ללמד אותם. ואני לא מדברת פה רק על כישורי חיים או ידע. אנחנו רוצים ללמד אותם חוסן נפשי, יצירתיות, ביטחון, אהבה, ללמד אותם שהם ראויים, ונפלאים ומיוחדים, שהם לא פחות ממתנה. אבל ברגע שננסה "ללמד" אותם את הדברים האלה בצורה מודעת, אופס, איבדנו אותם. ולכן אחד הכלים הנפלאים ביותר לעשות את זה הוא דרך מדיטציה, שזה בדיוק מה שהיא עושה - משפיעה באופן ישיר על גלי המוח ומאפשרת לעצב תבניות מעצימות לכל החיים.
האבולוציה פינקה אותם, את כולנו, במנגנון משומן היטב של למידה המתאפשרת בצורה מדיטטיבית. בגילאי הילדות הפעילות המוחית, הגלים הפועלים במוח, נמצאים בתדר המאפשר למידה חוויתית עצומה, וזאת הסיבה, בין היתר, שמה שהם לומדים בשנות חייהם הראשונות לנו יהיה קשה ללמוד גם במשך חיים שלמים.
הלמידה הזאת, היא לא הלמידה שאנחנו מכירים כ"למידה מודעת", אלא למידה שעוקפת את המודעות ומאפשרת יצירת תבניות במוח, דפוסים, שישפיעו עליהם כל חייהם. הלמידה המדיטטיבית הזאת נצרבת בנו עמוק ותהיו בטוחים שלא נשכח אותה לעולם (בניגוד לחומר שנשנן למבחן, נגיד). ולמה זה חשוב? כי המחשבות שלנו, דפוסי ההתנהגות, תפישת העולם שלנו, כל אלה נגזרים מאותן תבניות ודפוסים שמתעצבים בילדותנו.
זאת הסיבה שאפשר, ומומלץ! להתחיל להשמיע לילדים מדיטציות כבר מגיל אפס, ואפילו ברחם - עם התפתחות איזורי השמיעה במוח. מוזיקה בתדרים מסוימים משפיעה הלכה למעשה על התפתחות האזורים האלה בקרב עוברים ותינוקות, אך גם אם תשמיעו לילדים צעירים מדיטציות "עם מילים" הם אולי לא יבינו את המילים עצמן, אבל תהיו בטוחים שיטמיעו את התדר שלהן, וזה מה שחשוב.
המטרה במדיטציה, בגדול, היא ליצור שקט פנימי המאפשר התבוננות. במוח זה מרגיש כאילו הורדנו הילוך, ואולי בעצם לא כאילו - כשאנחנו מתרגלים מדיטציה אנחנו מאטים הלכה למעשה את קצב הגלים במוח ולמה זה חשוב? כי רק כך נוכל להתחבר לאותם מקומות פנימיים, לא מודעים, ליצור את אותן תבניות מעצימות, שילוו אותם מעכשיו ועד סוף החיים, רק כך נוכל להתחבר לשקט הדרוש לשם כך, שקט שמביא איתו רגיעה, חוסן נפשי, בטחון עצמי ושלווה פנימית.
היתרונות של המדיטציה כבר ידועים ומוכרים, וקצרה היריעה פה מלהכיל אותם. מדיטציה מסייעת להורדת סטרס (אחת המגיפות המסוכנות באמת, אגב), מאפשרת חיבור לשקט פנימי, לרצון הפנימי, חיבור לידע עמוק שכלל לא היה נגיש עבורנו כשאנחנו בערות. מדיטציה מסייעת במיקוד, סנכרון, תחושת הרווחה, ההצלחה ועוד. חיפוש קליל בגוגל ותקבלו אוקיינוסים של מידע, וכל אלה זמינים ונגישים עבורנו אם נתרגל מדיטציה לאורך זמן.
אם השתכנעתם, ואתם רוצים להתחיל להכניס את הכלי הנפלא הזה לתוך העולם שלכם, הדבר הראשון שיש לתת עליו את הדעת, כאמור, הוא הטיימינג. מדיטציה מצריכה פניות - פיזית ורגשית כאחד. מדיטציה כשחוזרים מהגן? אצלנו לא ממש, הדבר האחרון שיש להם כוח זה לשמוע זה עוד משהו, בטח שלא אותי. גם בבוקר, כשאנחנו בלחץ לצאת מהבית (אלא אם כן אתם בבידוד, ואז סדר היום שלכם הרבה יותר גמיש), זה לא זמן מתאים למדיטציה לילדים. תמצאו את הזמן הנכון כי הטיימינג של תרגול מדיטציה חשוב לא פחות כמו התוכן שלה.
אפרופו טיימינג, את המדיטציה הראשונה שלהם הילדים שלי עשו במקלחת. ככה התחלנו. הזמן הזה התברר כזמן נהדר לכולנו - במיוחד כשהם לא רצו ללכת להתקלח (מוכר?) ואז מתוך המצוקה שלי הצעתי להם מקלחת הפוכה: מקלחת בחושך, עם נר ומנגינות מדיטציה מרגיעות. לא תאמינו מה זה עשה, ומאז ועד היום הפך לאחד מכלי ההרגעה המרכזיים בבית.
הרגע המושלם למדיטציה לילדים, מהמחקר האישי שלי כמובן, הוא הרגע לפני השינה. מעבר לזה שהם רחוצים ורגועים (וצמאים, כמובן), זה גם הרגע בו הם מתחילים לעבור לגלי תטא כבר בעצמם… הגלים האלה, גלי "תטא" - הם גלים איטיים יותר מגלי בטא (בהם פועל המוח בזמן ערות) המוכרים לנו ממצבים של הירדמות ושנת חלום. ככה אנחנו רותמים את הגלים האלה לטובתנו ורוכבים עליהם, אם כבר, אז כבר. מעבר לכך שהם נעימים לנו, הם מאפשרים גישה ישירה לתת המודע, ה-מקום אליו נרצה להגיע על מנת ללמוד תבניות ודפוסי חשיבה חדשים. ברגע הזה, תהיו בטוחים שהם קשובים, אבל באמת, וזה הזמן המושלם להגיד להם את כל מה שתרצו להגיד להגיד.
אחרי שמצאתם את הזמן המושלם, תמצאו את המדיטציה המתאימה עבורכם. יכול להיות שמדיטציה עם "דיבורים", כפי שמכנים אותה אצלנו, יכולה להיות נעימה ותעניק להם תחושת בטחון כשהמילים מלוות אותם לעבר השינה, ויכול להיות שהם יגדירו אותה כ"חפירות" שרק יגבירו את תחושת חוסר הנוחות שלהם. ניסוי וטעיה. אם הכל עובד לכם, מעולה. תתחילו לגוון, כי גם זה כל כך חשוב - הגיוון הזה מפתח בכל פעם חלקים אחרים, נוגע במקומות אחרים.
אני רציתי לדבר עם הילדים שלי, אז את כל מה שרציתי להגיד להם ניסחתי כסוגסטיות - משפטים המנוסחים בזמן הווה ובחיוב, המתפרשים כ"אמת" עבור תת המודע. תת המודע שלנו מקבל כל סוגסטיה כזאת כאמת לאמיתה, לא שואל שאלות ולא מטיל ספק, ופשוט מתחיל לרטוט את מה שהוא מקבל החוצה (ככה אגב, נוצרת מציאות, אבל זה בהחלט כבר נושא לכתבה אחרת). כל אחד ואחת מכם יכולים לנסח את האמיתות שלכם, וללחוש להם אותם רגע לפני השינה, עם ליווי מוזיקה או בלי (אתם יכולים להשמיע להם מוזיקת "גלי תטא" ברקע, אותה תמצאו בשפע ברשת, ועליה להניח את המשפטים שלכם).
אז ככה, לפני השינה, רגע אחרי הסיפור ורגע לפני ההירדמות, הילדים שלי כבר מחכים למדיטציה. הם מבקשים אותה ממש ורק תחשבו על ילד ששומע את הדברים הללו יום יום (לילה, לילה), שגדל עם הידיעות האלה המעצימות האלה לגבי עצמו, שהופכות לאמת עבורו, שהופכות הולכות עצביות במוח. המשפטים הללו, משנים פיזית את מבנה המוח ומאפשרים לייצר תבניות חיוביות, דפוסים מיטיבים ומעצימים שילכו איתם לכל החיים.
כשאתם משמיעים להם את המדיטציה היום אתם בעצם מעניקים להם את עצמם העתידיים, את מה שיגדלו להיות, את מה שיבחרו להיות. מעבר להירדמות נעימה, המדיטציה מסייעת לחיזוק החוסן הפנימי שלהם- חיסון שכולנו מבקשים בימים אלה, ונכון שאנחנו לא יכולים להעלים את הנגיף מבחוץ, אבל נוכל להיות אי של וודאות בתוכנו, שיעזור לנו לעמוד איתן מול הסערה שבחוץ. בשורה התחתונה, זה לא ממש משנה איזה מדיטציה תבחרו, מה שחשוב זה התרגול. אם תתחילו בגיל צעיר, זה יהפוך לטבע שני, לא פחות, ואף צירה בעולם לא יבלבל אותם אף פעם.
דנה בן שלומי, כותבת, יוצרת ומטפלת הוליסטית, מחברת הספר "הפיג'מות של אוריקי" עם מדיטציה מעצימה לילדים.